תוויות

יום ראשון, 25 בינואר 2009

השבוע שחלף - 20/1/09-24/1/09

יום שלישי - 20/1/09

הרבה מה לצלם באותו יום לא מצאתי...
ובדקות האחרונות לפני השינה, ניסיתי למצוא נקודות צילום מעניינות בבית.
הרבה לא מצאתי, פרט למקרר שלנו.
המקרר שלנו, עבר שיפוץ לא קטן, כמו שאר חלקי הבית.
צבעתי אותו בצבע אדום עז, כדי להחיות מעט את המטבח הלבן שלנו.
אני מאוד אוהבת את התוצאה הסופית, עד כדי כך, שאני חוששת שיתקלקל ונצטרך לזרוק אותו...
על המקרר ישנן הרבה תמונות מהטיול האחרון שלנו וכן מספר שלטים שאספנו בניוזילנד...



יום רביעי - 21/1/09

אין ספק שפרוייקט הזה, דוחף אותי קדימה בצילום.
יום רביעי, כפי שידוע לרובכם, מוקדש לקורס בישול.
הפעם אני לא אעלה תמונה ההשיעור, אלא מהנוף הסובב לקורס.
אני מנסה, בכל פעם, לגלות מבטים שונים הנראים אחרת מבעד לעדשה...

הכניסה ל"עושים בישול"



לא יכולתי להסתפק בתמונה אחת...
סירי הנחושת בכיתה



יום חמישי - 22/1/09
נקיון יסודי בבית...




יום שישי - 23/1/09
אחותי, בעלה והאחיינים הגיעו לביקור קצר בדרכם לחברים בצפון.
הקשר שיש בין אבא שלי לאחיינים שלי, פשוט מדהים. בכל פעם שהם נפגשים, ניצוצות יש בעיניהם.
הקטן, מיד מבקש, "סבא, סוס....." בתקווה שיקח אותו לסיבוב בחוץ לראות סוס...
לא היה קשה לתפוס תמונות מדהימות, פרט לעובדה שהתאורה הייתה ממש ממש גרועה ביום אפרורי שכזה...
אז רוב התמונות פשוט הלכו לפח, ומעטות, אל אף שהן מתושתשות, העלתי כדי להמחיש את השמחה הרבה ששררה בבית באותם רגעים.





יום שבת - 24/1/09

היום, לא הצלחתי להתפאק, והעלתי הרבה יותר מתמונה אחת.
האחיינים שלי, שוב קפצו לביקור וארוחה.
לא הצלחתי להתאפק ופשוט לא הפסקתי ללחוץ על הלחצן במצלמה. כל תמונה יצאה יותר מוצלחת מהשנייה.
זה לא ממש קשה, עם חיוך ומבטים ממזריים כמו שיש לו.
אחותי קוראת לו מאהב לטיני ואני טוענת שהוא חתיך הורס....(כמובן, אחרי איציק....)














רועי, האחיין הגדול.



ואחותי הקטנה...

יום שלישי, 20 בינואר 2009

קורס בישול - סושי

שבוע שעבר היה שיעור סושי.
מי לא אוהב סושי?.... פשוט ממכר ברגע שמנסים.

שף אורח השיעור הייתה - רות אוליבר. אשת חיל, קונדטורית, שפית, בעלת טור בעל השולחן, הוציאה מספר ספרים ממש מוצלחים, מורה במקצוע ואמא.

השיעור היה במתכונת קצת שונה, ולכן לא ממש צילמתי הרבה.
כמעט ולא עבדנו בעמדות העבודה הרגילות שלנו, פרט לחיתוך ירקות, ובישול האורז.
אחרי שהכל היה מוכן, וכל שנותר זה לגלגל, חזרנו לשולחנות הלימוד, עם קרש וסכין והתחלנו לגלגל.
מרגע זה, כל שעשינו היה לגלגל ולאכול (מצטערת, סמי שלא השארתי לך כלום....).

לינקים למתכונים וידע נוסף על סושי -
לקסיקון הסושי - על השולחן
מדריך להכנת סושי (צעד אחר צעד קובץ word, פורום ynet)

אתם מוזמנים להיכנס לאלבום המלא, ע"י לחיצה על התמונה למטה.
קורס בישול - סושי

יום שני, 19 בינואר 2009

יום שני - 19/1/09

הכנת עוגיות מכונה מרוקאיות (לא מכירה את השם, אל עף היותי מרוקאית. אמא, את מוזמנת להגיב לציין את השם).
המתכון מבוסס על מתכון של קארין גורן עם מספר שינויים שהכנסתי.
המתכון:
850 גרם קמח
1 מחמאה (אל תתפטו להשתמש בחמאה, הטעם המוכר והידוע מגיע מהמחמאה) מומסת
1 כוס שמן
1 כוס תפוזים
3/4 כוס סוכר
20 גרם סוכר וניל (2 שקיות)
20 גרם אבקת אפייה (2 שקיות)
1/2 כוס שומשום
1/2 כוס קוקוס
לערבב את הכל בקערה על לקבלת בצק מבריק ורך. (לא לערבב יותר מדי).
עכשיו כל מה שנותר, זה הרבה סבלנות ולהוציא עוגיות מדוגמות ממכונת הבשר שלכם בצירוף עם מכשיר צורות.
אפייה ב - 170 מעלות 20 דקות עד להזהבה.
לצנן ולשמור בקופסא אטומה.
יוצאת כמות אדירה, אבל תאמינו לי שזה מתחסל בדקה....




ספורט לנפש....(היום שחלף 18/1/09)

הכנות לקראת יציאה לחדר כושר...

הרבה מוטיבציה, אין ממש לצאת מהבית בימים קרים אלו.
אך, הרגשת הסיפוק בסיום האימון מספיקה עד האימון הבא....

יום ראשון, 18 בינואר 2009

השבוע שחלף

יום רביעי 14.1.09 - קורס בישול, שיעור סושי בהדרכת רות אוליבר.



יום חמישי 15.1.09 - סופשבוע קצר בתל אביב אצל חברים.
אחרי נגיעה אסיתית ב - zepra, חזרנו הביתה לישון לא פני שקינחנו עם קורטוש.
שבעים, עייפים ומרוצים....




יום שישי - 16.1.09 - טיול ברחובות תל אביב.




יום שבת - 17.1.09 -
בנוסף למהנדסת, בשלנית, אופה, צלמת, scarp-רית גם ספרית נהייתי.....
מה דעתכם על התספורת?....




יום חמישי, 15 בינואר 2009

פסטה בכל הצבעים...

שבוע שעבר התקיים שיעור פסטה. מי לא אוהב פסטה?....

פסטה ידועה כמשפרת מצב הרוח. כן, כן זה מדעי, לא סתם המצאה שלי....
כפי שרשום ב - ynet:
"...סרוטונין הוא חומר שנוצר במוח ומשפיע על מצב הרוח ועל מרכז הרעב והשובע במוח. רמות גבוהות של סרוטונין גורמות למצב רוח טוב, תחושת רגיעה ותיאבון מופחת. רמות נמוכות עלולות לגרום לעצבנות ולתיאבון מוגבר.
כשאוכלים כמות גדולה יחסית של פחמימות מורכבות (לחם, פסטה וכו') נוצר יותר סרוטונין במוח, ולכן מזונות אלה נחשבים מרגיעים ויכולים להפחית תיאבון...."

שף אורח בסדנא היה - חגי לרנר.

בסדנא למדנו את כל סודות הפסטה, הכל מבסיס הכנת הבצק, צביעת הבצק ללא חומרי צבע!!! (סלק, פטרוזיליה, כורכום....), רידוד וחיתוך הבצק, רטבים ובישול.
וכחלק מפרק הפסטה, למדנו איך להכין ניוקי אמיתי! לא מה שקונים במקרר בסופר.
תאמינו לי, אחרי שמבינים מהו הטעם והמרקם האמיתי של ניוקי, אי אפשר לחשוב איך אי פעם אכלנו את "הזבל" שמוכרים לנו בסופר.
והדבר המפתיע בכל הסיפור, שזה ממש פשוט להכין את זה.

יש מספר דגשים שיש להקפיד בהכנת המתכון ומעבר לזה זהו!
- תפוחי האדמה צריכים להיות יבשים.
- מעיכת תפוחי האדמה בצורה אחידה. אם יש מולי בבית, זה הזמן להשתמש בו.
- לא "להתעסק" יותר מדי עם הבצק כאשר מאחדים את החומרים.
- בישול קצר, עד שהניקוי צף.
מעבר לזה, אין סודות ונפלאות, כל מתכון באינטרנט יעבוד. (מצטערת שאני לא חושפת מתכונים...חסינות תלמידה-שף).







אני מזמינה אתכם לאבום המלא של הקורס. באמת שהתמונות מדברות בעד עצמן והצבעים פשוט מהממים....
כל שעלכם לעשות זה ללחוץ על התמונה הקטנה ממש פה למטה....

יום רביעי, 14 בינואר 2009

היום שחלף (בטעם פיצה....)

לאחר מנוחה של לילה ועוד כמה שעות, בצק הפיצה היה מוכן להתמסר לידיים שלי ולהפך לפיצה קריספית ועסיסית.


לאחר אפייה



וכפי שהובטח - המתכון (מתכון זה לקוח מספר אמריקאי -The Bread Baker's Apprentice )
חומרים:
574 גרם קמח לחם
13 גרם מלח
3 גרם שמרים יבשים
60 מ"ל שמן זית
414 מ"ל מים קרים בטמפ' של 4 מעלות.
אופן הכנה:
בקערה, לערבב את הקמח שמרים ומלח (שימו לב שהמלח לא יגע מגע ישיר בשמרים).
בזמן שהמיקסר עובד במהירות איטית,ערבבו את השמן והמים עד שהקמח נספג.
לאחר שנוצר גוש אחיד של בצק יש ללוש את הבצק 5-7 דקות במהירות בינונית במיקסר.
הבצק צריך להשתחרר מהדפנות אך להשאר דביק לקרקעית.
במידה והבצק יבש מדי, הוסיפו כף/שתיים של מים קרים, במידה והוא רטוב מדי הוסיפו בהדרגה מעט קמח.
הבצק יוצא דביק מאוד ולא נוח לעבודה עם הידיים, אל תתפתו להוסיף קמח!!!!
טמפ' הבצק לאחר לישה (במרכז הבצק) צריכה להיות 10-12.7 מעלות.

חלקו את הבצק ל - 6 חלקים שווים. (בצעו זאת עם קלף רטוב מעט עם מים).
קמחו את הידיים היטב ועצבו כל חלק לכדור. הניחו את הכדורים על תבנית מקומחת היטב ומרוססת בתרסיס שמן.
עטפו את התבנית בניילון בצורה רופפת, אך שיהיה כיסוי מלא על כל חלקי הבצק, כדי לא לקבל קרום יבש.
שמרו את הבצק במקרר ללילה. ניתן לשמור עד 3 ימים במקרר.
בשלב זה ניתן לארוז כל כדור בשקית ziplock ולשמור במקפיא עד 3 חודשים. יום לפני הכנה יש להוציא את הבצק למקרר ולהמשיך באופן זהה להמשך המתכון.

ביום בו מכינים את הפיצה יש להוציא את הבצק שעתיים לפני.
יש להכין משטח מרווח מקומח היטב (מומלץ עם קמח דורום).
קמחו את הידיים והניחו את הכדורים על המשטח. שטחו בעדינות כל כדור לדיסקיות בעובי 1 ס"מ ו - 12 ס"מ קוטר.
קמחו ורססו בשמן כל דיסקית..
כסו בניילון רופף, לכיסוי מלא, ותנו לבצק לנוח שעתיים.

45 דקות לפני אפייה,חממו את התנור לחום הגבוהה ביותר שיש לכם בתנור (לא גריל!), האידאל זה 426 מעלות, אבל לא נראה לי שלמישהו יש טמפ' כזו בבית. בתנור שלי יש עד 275 מעלות.
עניין הטפ' מאוד חשוב, ומנסיון שלי, זה מה שעושה את כל ההבדל!
במידה ויש לכם אבן שמוט בבית, זה הזמן להשתמש בה....

להכנת הפיצה -
קמחו את הידיים ואת כף היד ונסו לרדד את הבצק ממש כמו שרואים בסרטים, במידה ולא מצליח, תמיד אפשר לפנות למערוך, או פשוט לרדד ביד (כמו פוקצ'ה - הדרך שלי).
במידה והבצק לא מתמסר למתיחה, תנו לו מנוחה של 15 דקות.
לבצק של 170 גרם, ניתן לרדד לקוטר של 20-30 ס"מ קוטר. תזהרו לא לרדד יותר מדי, הבצק יוצא מאוד דק והוא לא תופח!
קמחו בנדיבות רבה תבנית בקמח דורום, הניחו את הפיצה על התבנית או ישירות על אבן השמוט והכניסו לתנור.
5-8 דקות אפייה. בדקו את התחתית של הבצק .
במידה ולאחר הפיצה הראשונה אתם רואים שהתחתית עשויה מדי ולעומת זאת הגבינה עדיין לא נמסה, העלו את התבנית שלב אחד למעלה. במידה והגבינה נמסה מהר והתחתית לא עשויה הורידו שלב למטה.
התחילו עם 1/3 התחתון של התנור.
תערובת הגבינות שלי: (ביחסים)
1 פרמזאן: 2 מוצרלה: 1 רוקפור (ניתן להוסיף עוד גבינה אהובה ביחס של 1)
הוסיפו לגבינות תערובת של עשבים יבשים - בזיליקום, אורגנו, תימין פלפל שחור , שום.

ורוטב עשוי בבית כמובן מעגבניות טריות ועגבניות משומרות.

בתיאבון!!!

את ששת הפיצות לא אכלנו לבד. ההורים שלי ואחותי הקטנה, פליטת דרום, הצטרפו והשתתפו בחגיגה.

ההורים שלי, חובבים מושבעים של פיצה דקה דקה וקריספית, כך שזו הפיצה האידאלית בשבילהם. וכמו שאמא שלי אמרה, "...אחרי פיצה כזו אני כבר לא יכולה לאכול פיצה אחרת....".

אחרי שסיימתי להכין את 6 הנגלות, איציק התפנה לעזור לאחותי עם שיעורי הבית.

זו הסטודנטית היחידה שלומדת כשיש הפסקת לימודים! לכו תבינו....


ופיצה לא הייתה הדבר היחיד על סדר היום...

חידוש מלאי ציר העוף במקפיא.

מאז תחילת הקורס, אני מקפידה על החומרים בהם אני משתמשת בבישול (למרות שתמיד הייתי פדנטית בנושא...), אבל ציר אף פעם לא חשבתי להכין על בסיס קבוע. ועכשיו, זה חלק מהשגרה. פעם בחודש/חודשיים, תלוי בקצב בו אני משתמשת, אני מכינה 2 סירים של ציר עוף ובקר. ועבור כל מתכון המצריך נוזלים, מיד אני מוציאה קופסא וזה משדרג את המנה פלאים.

ההכנה מאוד פשוטה ודי זולה (עבור ציר עוף). העצמות, עולות כמו שקלים בודדים וירקות השורש לא יקרים במיוחד.

את העצמות יש לשבור לפני הכנסה לסיר, כדי להוציא את כל הטעם שיש בהם.

חשוב לשמור על טעם נייטרלי לציר. אין להוסיף מלח או פלפל.

בישול של 5-6 שעות, מניב ציר ארומתי ועסיסי.



וככה נראה המטבח, ב - 1:00 בלילה רגע לפני שאני נכנסת למיטה (השעות האהובות עלי ביום....).

אל דאגה, היום איציק משתלט על הכל ועד הערב הבית יהיה מבריק ומצוחצח.


פרטים טכניים על התמונות לעייל -

כל התמונות צולמו במצלמת DSLR Canon EOS 450D .

עדשה - Tamron 18-250 mmמצב צילום - ידני מלא.

תנאי תאורה קשים!!!

אני משנה את הגדרות ה - white balance במצלמה, לפי האור בחדר בו אני מצלמת. זה לא תמיד עושה את העבודה, ולכן אחר כך אני מתקנת בפוטושופ את הצבעים. חשוב למצוא נקודה נייטרלית ולכוונן לפיה.

התמונה של איציק ונטלי הפכה לשחור לבן, כי לצערי כל התמונות שצילמתי יצאו מטושטשות עם הבזק של אור בפנים של נטלי בגלל המסך. אז במקרה כזה, אני מוצאת ששחור לבן תמיד מוציא את המירב מהתמונה.

יום שני, 12 בינואר 2009

365 ימים...


בשבועות האחרונים קמה לה מהומה לא קטנה סביב פרוייקט חדש בשם - Project 365 (ברחבי קהילות האינטרנט).

מהות פרוייקט זה היא לתעד כל יום מימות השנה בתמונה וסיפור קצר.
הפרוייקט התחיל מקיט מיוחד אותו הכינו (באמריקה, כמובן) ותוך שעות מעטות , אזל המלאי והמחיר הגיע לסכומי עתק ב - ebay. (אכן, תחביב זה ממכר וגורם לאנשים לבצע מעשים לא רציונאליים....).
הקיט, מיועד להכנה של אלבום אמיתי, מוחשי.האלבום מתוכנן כבר בחלוקה לימים , כך שכל מה שנותר לעשות , זה להכניס תמונות, לכתוב כמה מילים, ובלי יותר מדי מאמץ, הרי לכם אלבום מוכן... (אחרי 365 ימים...).
למי שמעוניין להתבנון בקיט הנה לינק.

אז, כמו שניחשתם, לי אין את הקיט.
אך, למרות הכל, אני חושבת שהרעיון נחמד ויכולה להתקבל תוצאה די מרשימה בסוף השנה.
אני לא יודעת אם אני אצליח לעמוד באתגר, אך אני אנסה, ונראה מה יצא.
נכון, שחלפו להם 12 יום, אבל אין זה אומר שאני לא יכולה להתחיל את הפרוייקט. בגלל 12 יום, אני אחכה עוד שנה???
אם אני אצליח להתמיד בתמונה בשבוע אני אהיה מרוצה.

אז לעת עתה אני אתעד את השנה שלי בבלוג, ובמידה וארגיש צורך, תמיד אוכל להפוך את זה לאלבום.

פרוייקט זה הוא הזדמנות בשבילי להתמיד בצילום יותר ולשכלל את השימוש במצלמה החדשה שלי.

אז מה עבר עלי היום - 12/1/2009?

שעות הבוקר 6:00-17:00, אני בטוחה שלא מעניינות אף אחד... למרות שהיום פיספסתי את ההסעה, כך שהבוקר התחיל לא מי יודע מה....

איך שהגעתי הביתה, מצאתי את שולחן הסלון באותה פוזה בו השארתי אותו אתמול ב - 1:00 בלילה, מלא ספרים ורשימות.



כן, 1:00 בלילה!!! ואני קמה ב - 6:00!!!
אתמול, תכננתי את תפריט השבוע ורשימת קניות לבעל.
אז, ברגעים אלו ממש הוא בקניות ואני פה מספרת את עלילותיי...
הרגל, זה מתרחש מידיי שבוע. לא בהכרח ביום ראשון. אבל אם כבר פספסתי את רביעי/חמישי לקניות, רצוי לחכות עד שני. ביום שני יש שחיטה של העופות וכל הבשרים טריים.

אומנם, הרעיון הוא לבחור תמונה אחת מכל יום, אבל לצערי אני חייבת להגניב עוד שתיים.
(אני מאמינה שעם הזמן החוקים ישתנו מעט....)

בתמונות הבאות, ניתן לראות את שלבי ההכנה של הפיצה אותה אנחנו הולכים לאכול מחר.
את המתכון אני אפרסם מחר לכל הרעבים....
מתכון זה דורש יומיים הכנה, דבר שממש נוח כשעובדים עד מאוחר וכל הכנה מפצלים לכמה שלבים.

אז היום, הכנתי את הבצק, כידררתי, שימנתי ועטפתי בשקית והכנסתי ישר למקרר לתפיחה איטית עד מחר אחר הצהריים, כשאחזור מהעבודה ושוב יתחיל החלק המעניין של היום שלי...







פרטים טכניים על התמונות לעייל -
כל התמונות צולמו במצלמת DSLR Canon EOS 450D .
עדשה - Tamron 18-250 mm
מצב צילום - ידני מלא.
תנאי תאורה קשים!!!

התמונות עברו עריכה קלה בפוטושופ.

1. תמונה ראשונה (ספרים) - תיקון עקומת curves לצורך הדגשת Highlights (דגמו נקודת Highlightsושנו את ערכי הערוצים הבודדים ל - 242).

2. תמונות של הפיצה עברו עריכה זהה, מאחר ושניהם צולמו בחשיפה זהה - תיקון עקומת curves וכינוון ה - Hue/Saturation לערכים: Hue=29, Saturation=25 ואופציה ה - Colorized מסומנת.

יום שבת, 10 בינואר 2009

Canvas

נסיון רב על קנווסים אין לי פרט לשילוב שפורסם בפוסט ישן.
מאז, הרבה קרה, ויצא לי להכיר בחורה מוכשרת במינה - מיקי מקובר.

הדבר הראשון שמשך לי את העין כשנכנסתי לביתה לראשונה, היה קיר קסום מלא בקנווסים קטנים, מלאים בטכניקות שונות ובעיצובים מיוחדים.
ידעתי, שיבוא יום וארצה להכין משהו בסגנון.
ולמזלי, מיקי פתחה את ביתה לקבוצת בנות ולימדה אותנו כיצד היא מעצבת את הקנווסים הקסומים הללו.

כמובן, שאף אחת מאיתנו לא יצאה עם משהו שאפילו מתקרב לכישרון הרב של מיקי.
התוצאות היו מגוונות ושונות. כל אחת לקחה את זה למקום שלה ויצרה משהו אישי שלה.

אני, לראשונה התנסתי בסגנון vintage. בהתחלה היה לי די קשה להתחבר לנושא, מאחר וכל ה - embellishment שלי לא ממש משתלבים עם התחום הזה.

בתוצאה הסופית, קיבלתי משהו די מנימליסתי ועם זאת נראה לי שזה מלא בחן.

החותמות שהוחתמו על הבדים, כולן רכוש פרטי של מיקי.
חותמת העלים שהוחתמה על הקנווס היא של Hero arts ונקנתה ב - ebay.
חותמת השעון והטקסט, שייכים לסט חותמות אותן רכשתי בחו"ל, ולצערי אין לי את העטיפה ולכן לא יודעת את שם החברה....











יום ראשון, 4 בינואר 2009

קורס בישול - פירות ים

מדריך פירות הים (מתוך על השולחן).

אז כמובן שאחרי דגים, הגיע תורם של פירות הים.

חיכיתי די הרבה לשיעור זה, כדי לשבור את הקבעון שהיה לי עד היום על שרימפס.

עד שבוע שעבר, לא יצא לי להתנסות רבות במגוון הרחב של פירות הים. אומנם, טעמתי לובסטר באמריקה (ועם זכרוני לא מטעה אותי, לא אהבתי את המרקם), וטעמתי כל מיני מנות פירות מעורבים. אך תמיד המסקנה שלי הייתה, שאין משהו שמרגש אותי כמו שרימפס.

בתיאלנד, אפילו ניסיתי דיונון, אבל זה היה בסמטה חשוכה בפאי, ככה שלא ממש ידעתי מה אני אוכלת. וכמובן שגם מזה לא ממש "נפלתי....".


אז, הנה הגיע הזמן לטעום ממגוון רחב ובאמת להחליט אם אני חובבת של פירות ים.

בתמונה, תוכלו לראות את המגוון אתו עבדנו בישעור.



מכל ההכנות, הכי אהבתי את נקיון הפירות.

הקלאמרי, מצריך מספר שלבים שיש לבצע אחד אחר השני - פירוק הגוף מהזרועות, נקיון הגוף משכבת עור המצפה אותו, ניתוק הזרועות מהראש, ונקיון תחת מים זורמים.

השרימפס, מצריך טיפול מיוחד, כדי להימנע מחול בקיבתו.
מסתבר, שכשהשרימפס אוכל בקרקעית הים, הוא אוכל בנוסף לכל שאר המטעמים שלו גם חול.
חול זה עלול להשאר בקיבתו בזמן שדגים אותו. ולכן תהליך הנקיון עבור שרימפס, מצריך ביצוע חתך לצידו ושליפת הקיבה (כמובן, יש להסיר קודם את השריון שלו).
אם הקיבה שחורה, סימן שלא בצעתן את המלאכה לחינם ואכן היה שם חול.

שרימפסים המגיעים מבריכות, לא מצריכים נקיון. אך, מאחר ואנחנו לא יודעים מהיכן הם מגיעים אין לקחת את הסיכון.

משאריות השרימפס אפשר להכין ציר דגים. ככה ששום דבר לא זורקים לפח...

מידע חשוב שלא בטוחה שכולכן מודעים אליו, אפילו בשבילי זה היה הפתעה -פירות ים, במיוחד משפחת הסרטניים והשרימפסים, מכילים כמות גדולה של שומן וכולסטרול!

אז מה היה לנו בשיעור?

ביסק סרטנים ובקרקעית קוקי סאן ז'אק צלוי




פאייה בנוסח ולנסיה




קלאמרי מוקפצים ברוטב עגבניות צרובות




מולים בחלב קוקוס, בוטנים לימון וג'ינג'ר




בתיאבון...


לתמונות נוספות מהשיעור, אתם מוזמנים לאבלום המלא:





קורס בישול - שיעור 12 פירות ים


קורס בישול - דגים

למה לאכול דגים?
"דגים עשירים בחלבונים איכותיים המכילים חומצות חיוניות. עשירים בויטמינים ומינרלים.
הדגים דורשים בישול קצר המאפשר שמירה על התכונות הבריאותיות והם מתעכלים בקלות.
לרוב הדגים ערך קלורי נמוך ולאלה המגיעים ממים עמוקים או ממימי הים הצפוני יש שומן בריא - אומגה 3 , העוזר בהורדת רמת הכולסטרול בגוף."

מפתח הדגים - מתוך על השולחן
כיצד קונים דגים - מתוך על השולחן
כיצד מפלטים דגים - מתןך על השולחן

שיעור דגים הודרך ע"י אלרן גולדשטיין.
אלרן הוא שף מיוחד במינו. עשיר בידע ונסיון חובק עולם...
אין שיעור שחולף ללא סיפור משעשע בהומור הייחודי לו.

סיפור השבוע, היה על מנת הדגל במסעדה אותה הוא הקים/מלווה (אני לא סגורה על המילה הנכונה....) - קפה אנתנחתא בדיזינגוף 190.
מנת הדגל - חומוס טרי שנכתש במקום ומוגש במכתש ועלי, חמוצים בצד ופיתות טריות מהטאבון.
עכשיו, כדי להבין את ההומור בסיפור, צריך לראות את אלרן מספר על המנה.
הוא מדגים כיצד יש להציג את המנה (הוא דאג להדריך את כל המלצרים...) וזה פשוט חוויה לעיניים.

בכל שיעור איתו, ברור שמעבר למתכונים טובים נקבל שיעור מתובל בסיפורים פיקנטיים ומצחיקים...

בתמונה למטה, ניתן לראות הכנה של אחת המנות בשיעור -
בס שלם אפוי במלח מוגש עם קולי פלפלים.

לצורך הכנת מנה זו יש צורך בהררי מלח גס. כל קבוצה יצרה מצע של מלח וגבעה מעל הבס שלה.
כשהדג יצא מהתנור, היה צורך בפטיש כדי לחשוף את הדג מתחת לערימת המלח.
בצורת אפייה זו, הדג יוצא רך ועסיסי. אך יש לנקות ביסודיות את המלח ולא להשאיר שיירים שלו, פן הלשון תכווה מכמות רבה של מלח.





בשיעור למדנו כיצד לפלט דגים. מלאכה חשובה , אותה חיכיתי רבות ללמוד.
כמובן, שגם לצורך מלאכה זו יש צורך בסכין מיוחדת - סכין פילוט.
הסכין דומה במראה לסכין פירוק (עוף), אך גמישה.

בשיעור פילטנו דניס ומוסר.

מנות נוספות אותן הכנו בשיעור:

פילה דניס בקרם שום ופלאן כרובית
סביצה סלמון
כדורי חריימה דגים פיקנטי עם לחם (דג מוסר) - הההההמנה של הערב. קציצות עשירות ופיקנטיות מלוות בלחם שאור טרי.

הסופגניות הקטנות אותן ניתן לראות בתמונה, הן הסופגניות היווניות עליהן סיפרתי בפוסט הקודם - לוקומריס.



לתמונות נוספות מהשיעור, ניתן להיכנס לאלבום המלא:

קורס בישול - שיעור 11 דגים

קורס בישול - הודו

עד עתה הצגתי בעיקר תמונות של אוכל, היום החלטתי להראות חלק מהאקשן בשיעור....
שיעור זה הועבר לנו ע"י השף אלרן גולדשטיין.
לחדי העין, תוכלו לראות גם את רות אוליבר מככבת בתמונות. היא לא לימדה אותנו, אך אנחנו צפינו בכל מה שנעשה על ידה בכיתה ממול. (מי שמעוניין לראות תמונות מהשיעור שלה, מוזמן להיכנס לאלבום המלא של השיעור).



בדומה לעוף, הודו משתייך למשפחת הבשר לבן, ולכן חובה בישול עד מידת עשייה רוזה 70-75 מעלות.


מה הכנו בשיעור?

קציצות הודו וקישואים עם רוטב טחינה ויוגורט -
השילוב של הטחינה והיוגורט ממש הולך.
ובהקשר של טחינה, הכנתי לפני מספר ימים טחינה ממתכון באחד הספרים שלי, ושם שילבו טחינה עם רוטב צי'לי מתוק חריף, גם ממולץ מאוד!.

חזה עוף בצאטני פלפלים
חזה הודו בעישון ביתי (פסטרמה)

מוס כבד עוף וריבת בצל

פירה חצילים ולבנה - שילוב מנצח (תפוחי אדמה וחצילים במידה שווה)






ולקוראי בלוג הפוטושופ שלי, משחק קל עם קצת מברשות הביא אותי לתוצאה הבאה.
אם אתם מעוניינים לדעת איך להכין עיצוב זה, שלחו לי מייל, או הגיבו לפוסט.




לתמונות נוספות מהשיעור, אתם מוזמנים להיכנס לאלבום המלא -
קורס בישול - שיעור 10 הודו