תוויות

יום שלישי, 22 בדצמבר 2009

אלבום לתינוקת - מבט מקרוב

זוכרים את התינוקת זיו. ילדה מקסימה ביופיה.

בשבוע שעבר, מסרנו להורים הטריים את המתנה שהכנתי לזיו . לשמחתי, הם מאוד אהבו את המתנה שהכנתי.

תמונות מהתגובה כשקיבלו את המתנה, אין לי (מצטערת יעל...), אבל תמונות של זיו הצלחנו לצלם (שיתוף פעולה שלי ושל איציק).






לאור בקשות, החלטתי לתת את הכבוד לאלבום שהכנתי עבור התינוקת זיו ולהציג אותו בפוסט מיוחד בשבילו.
האלבום, כולו, פרט לכריכה עוצב דיגיטלית ב - Illustrator.
בעבר, יצרתי אלבום דומה ברעיון, אך שונה לחלוטין בעיצוב, וכבר אז עשיתי מחקר קטן לגבי אלו שאלות כדאי לשאול.
מבחינתי, זו הייתה רוב העבודה עבור אלבום זה, ולכן הפעם זה הלך די בקלות.
בגירסא זו, הוספתי עוד מספר עמודים שלא היו בקודם, ואני מאמינה שיש עוד מקום לתוספות. (אולי בתינוק/ת הבא/ה).


הפעם, ניסיתי לשמור על עיצוב אחיד, הן בשביל לפשט את העבודה והן בשביל לשמור על מראה נקי ואלגנטי.
בחרתי סכימה עיצובית - מצד אחד דף לתמונות ומהצד שני מקום למלא שאלות.
בחרתי סכימת צבעים קבועה - 2 צבעים בלבד - ורוד ותכלת.
בחירת הצבעים לא אומרת שזה תואם גם לבן וגם לבת, אבל חשבתי שכדאי להוריד מעט את הורדורדות עם מעט תכלת פה ושם.

באלבום, השתמשתי בדמויות של חיות - פיל, היפופוטם וציפור. אלו הן דמויות שרכשתי באתר של Quickutz (הן מיועדות למכשיר החיתוך שלי, אבל אני כבר מצאתי איך להמיר אותם לתוכנת ה - Illustrator ולעשות בהם כאוות נפשי).

בסיום עבודת המחשב, התחלתי בהדפסת האלבום.
דפי האלבום בגודל של 15X20 ס"מ.
כל העיצובים הודפסו במדפסת ביתית Canon IP4600 על נייר לבן עבה במיוחד (יותר מ - 300 גרם).
כל דף באלבום מודפס משני הצדדים, כך שיש ניצול מרבי של האלבום.
האלבום יצא די שמן, הן כי עיצבתי די הרבה דפים והן בשל עובי הנייר.


את כל הדפים כרכתי בקלסר משרדי רגיל אותו שיניתי כדי שיתאים לממדי הדפים. (את הרעיון הזה יישמתי כבר באלבום של הטיול)
את הקלסר עטפתי בבדים שתפרתי וריפדתי בלבד לקבלת מגע רך.
בנוסף, עיצבתי לכריכה כותרת שתייחד את האלבום עבור התינוקת. את העיצוב הדפסתי על נייר קנווס ותפרתי לבד הכריכה.







מבט על דפי האלבום (ניתן להיכנס לאלבום המלא בלינק הבא)












יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

והזוכה בתיק

ראשית, אני רוצה להודות לכל המגיבים.
לא תארתי לעצמי שחלוקת מתנה תעורר כל כך הרבה הדים....

בהגרלת התיק, זכתה הגר.
תשלחי לי במייל (navit.alalouf@gmail.com) את הכתובת שלך ואני אשלח לך את התיק בהקדם.

ולאלו שלא זכו, אני מקווה שתמצאו שימוש בגזרה ובהדרכה שהעלתי.

...זה קצת יצא פייר, אחרי הכל , הגר אין לך מכונה, נכון?...


הדרכה - תיק "קליל"

ראשית נתחיל עם בחירת הבדים.

התיק המתקבל, הינו תיק קליל ולא מחייב...

אין צורך להקשיח את הבדים, אלא אם אתם משתמשים בבדים ממש דקים.

לבסיס התיק (בד קידמי) השתמשתי בבד פישתן עבה ובבד דמוי ז'ינס וזה היה די קשה בכדי לתת לתיק את היציבות הדרושה לו.

החלק היחיד אותו הקשחתי (עם פליזלין בד) זה את סרטי האלכסון הכנתי, מאחר והם היו דקים מדי ורציתי שהידיות המתקבלות מהן יצאו יציבות יחסית.



ונתחיל בהדרכה , אני ממליצה לקרוא היטב את ההוראות לפני הביצוע.



1. העתיקו את הגזרה לנייר פרגמנט (ניתן להשתמש בגזרה כמו שהיא).

להורדת הגזרה (לחצו על התמונה, תגיעו לפיקסא ושם לחצו מקש ימני בחרו save as) שמרו את הקובץ הבא והדפיסו על A4. יש צורך להגדיל את הקובץ ב- 140% (גודל סופי מותאם ל - A3). המידות הסופיות מופיעות על השרטוט.



2. הצמידו את הגזרה לבד וגיזרו (הגזרה כבר כוללת תוספת שוליים עבור התפר).



ואלו הם החלקים המתקבלים מהגזרה:

2 מלבנים עבור קידמת התיק

2 מלבנים עבור הבטנה






+ בד עבור הכיס (לבחירתכם שילוב הצבעים)





ו - 3 פיסות של סרט אלכסון ברוחב 6 ס"מ במידות אורך הבאות: 2 במידה 32 ס"מ ואחד במידה 180 ס"מ (ראו הסבר בהמשך ליצירת רצועה אחת ארוכה).





3. מקמו את הגזרה על המלבנים השונים כדי להעתיק את סימוני הקפלים.

לבחירתכם, שימוש בגלגלת ונייר העתקה או פשוט מיקום הגזרה בסמיכות לקצה ושימוש בגיר.






וככה זה נראה אחרי סימון.






יש לבצע פעולה זו עבור כל המלבנים, הן עבור קידמת התיק והן עבור הבטנה.




4. בעזרת הסימון יש ליצור את הקפלים.

השיטה: קיפול כל אחד מקצוות הסימון לסימון המרכזי.

תיפסו עם סיכות לקיבוע זמני.





בצעו פעולה זו עבור כל הפיסות המסומנות.




5. תפירת הקפלים - בעזרת המכונה, תפרו כל קפל.

יש לתפור רק את איזור הקפל ולא את כל אורך השפה.

שימוש ברגל מכונה (רוחב התפר) וחזקו בתחילה ובסוף התפר.





וככה זה נראה אחרי התפירה.





6. תפירת הכיס

במידה ואתם יוצרים כיס משני בדים שונים, מקמו ימין על ימין.

במידה ואתם יוצרים כיס מבד אחד, מקמו את הגזרה על קפל הבד, וחיתכו פיסה כפולה כך שתחסכו תפר אחד.






תפסו את הפיסות יחדיו ע"י סיכות ותעברו למכונה.




רגל מכונה לכל אורך הכיס. השאירו כ - 2 ס"מ ללא תפר כדי לאפשר היפוך של הכיס.





גיזרו את הדפנות העגולות (כמודגם בתמונה) כדי שההיפוך יהיה קל ומדוייק.






לאחר ההיפוך,תוותרו עם אותם 2 ס"מ שלא תפרתם.

גהצו היטב, תפסו את המרווח עם סיכות ותעברו למכונה.





תפרו לכל אורך הכיס (חלק עליון בלבד).

בצורה זו, תסגרו את הפתח שנותר.

תשתדלו לתפור בסמיכות לקצה.





7. חיבור הכיס לתיק

מקמו את הכיס על אחת מפיסות הבטנה.

(אתם יכולים ליצור 2 כיסים, אחד לכל צד).




תפרו לכל אורך ההיקף (פרט לשפה העליונה).

ניתן ליצור חלוקה בכיס, ע"י תפירת קווים אנכיים.





8. תפירת התיק

חברו עם סיכות כל זוג מלבנים (בד קדמי, בטנה). ימין לימין.

תוודאו שקצוות המלבנים אכן מתחברות אחת לשנייה כדי שהתיק יצא ישר.

תפרו במכונה לאורך כל ההיקף (רוחב - רגל מכונה), פרט לשפה העליונה.





לאחר תפירת ההיקף, פיתחו את הפתרים ע"י גיהוץ.






9. חיבור סוגר מגנטי.



מקמו את הסוגר כ - 2.5 ס"מ מתחת לשפת התיק.

כדי ליצור פתח בבד לכניסת רגלי הסוגר, השתמשו בפורם, אך בעדינות!






10. הכניסו את הבטנה לתוך הבד החיצוני,בדיוק בכיווניות של התוצר הסופי.

אין צורך להתחכם בחיבור ליצירת תפר פנימי נסתר. התפר המתקבל יוסתר ע"י סרט אלכסון.




11. חברו את השפות ע"י סיכות.

דאגו לסינכרון בין החלקים הזהים בבטנה ובבד החיצוני.





12. תפרו לכל אורך השפה עם מכונה.

במקרה זה, תפרו רוחב תפר הקטן מרגל מכונה, כדי שהוא לא יצוץ לנו אחרי חיבור הסרט אלכסון.





13. יצירת רצועה ארוכה של סרט אלכסון.

במידה ואין לכם בד ברוחב של 2 מטר, יהיה עליכם לחבר 2 רצועות אורך יחדיו כדי ליצור רצועה אחת ארוכה.

גזרו את שפת 2 החלקים בזוית של 45 מעלות (כמודגם בתמונה) ומקמו את הבד , ימין על ימין.

שימו לב שצריך לתת לבד הזזה קטנה, זה ביחס לזה, כדי שלאחר הגיהוץ, אכן נקבל קו המשכי אחד, ולא מדרגה.






תפרו לאורך החיבור וגהצו.





ליצירת הסרט:

קפלו את רוחב הסרט לאמצע וגהצו.





פתחו את הסרט, והשתמשו בפס הגיהוץ שהתקבל כסימון לקיפול כל אחת מהקצוות לאמצע.

גהצו היטב.






וכך נראה הסרט לאחר גיהוץ.








התחילו במיקום הסרט על שפת התיק.

תחילה רק בשפה העליונה של התיק (2 סרטים באורך 32 ס"מ כל אחד).

שימו לב שהשפה קעורה במעט.

בכדי לקבל תפירה נטולת קפלים (וזה מכוון לאלו שאין להן רגל ייחודית לתפירת סרט אלכסון), יש צורך למתוח את הסרט ביחס לשפת התיק.

ההגיון שעומד מאחורי זה הוא - בחיבור הראשוני של הסרט אנחנו מחברים בעקומה עם קוטר הגדול יותר לעומת השפה.

לאחר החיבור הבד יקופל על עקומה עם קוטר קטן יותר, וכדי שלא יהיה עודף בד שיצור קפלים, אנחנו מונעים זאת ע"י המתיחה.

המתיחה (בקטנה...), צריכה להיות יחסית לקיבוע האחרון עם סיכה.

מקווה שהייתי מובנת....

(וכדי להשלים את התמונה, אם העקומה הייתה קמורה, צריך לבצע בדיוק ההיפך, חיבור עם עודף של הסרט ביחס לשפה).




תפירת החיבור הראשוני.

תשתדלו שהתפר יהיה בסמיכות לקפל גיהוץ שיצרנו.






קפלו את הסרט על השפה ותפסו עם סיכות. (אל תחסכו בסיכות במקרה זה, אם אתם רוצים לקבל חיבור מושלם).






וכך זה נראה אחרי תפירה.

תפרו בסמיכות לקצה.





כעת יש לבצע את אותה פעולה בצידי התיק.

הסרט הארוך שיצרנו נועד לכסות את הצדדים וכן ליצירת ידיות נשיאה.






במידה ואתם רוצים לשאת את התיק על הצד, רצוי להשאיר ידיות בגובהה של 33 ס"מ.

שימו לב היכן מיקמתי את הסרט כדי למדוד גובהה זה.

במידה ותרצו את התיק לנשיאה ביד, אתם יכולים להתחיל עם סרט קצר יותר.





לתפירת הסרט הארוך, בצעו את אותם שלבים כמו 2 הסרטים הקצרים - תפירה ראשונית (שימו לב שתפר זה נסתר בסופו של דבר), ואחר כך קיפול ותפר עליון.

בתפר האחרון של סרט האלכסון - אתם יכולים בבת אחת להצמיד את הסרט לצדדים וכן לתפור את הידיות.



וזה מה שמתקבל בסופו של דבר.







מקווה שההדרכה הייתה ברורה.

בכל שאלה או תהייה, אל תהססו לשאול בתגובות או לשלוח אלי מייל ל - navit.alalouf@gmail.com



וכל תיק שיווצר מגיזרה זו, אשמח לקבל קישור או תמונה של התוצר.



בהצלחה, ותפירה מהנה.

יום שבת, 19 בדצמבר 2009

מי רוצה תיק במתנה?

לאלו מבינכם שעקבו אחרי הפוסט בו פירסמתי תיק שהכנתי לי, ומעוניין לתפור אחד כזה, בוודאי תשמחו לשמוע שסיימתי להכין תיק נוסף, ועל הדרך צילמתי את כל השלבים כדי לעלות סדנא ווירטואלית.
הסדנא תעלה לאוויר היום בערב או לכל המאוחר מחר בבוקר.

לבינתיים, אני רוצה להציג לכם הצצה מהתיק שנוצר ולאפשר לכם הקוראים לזכות בו.
כל שעליכם לעשות, זה להגיב לפוסט ומחר בערב אני אשתמש ב - Random.org כדי להגריל מספר שיייצג את המיקום שלכם באוסף התגובות. הזוכה המאושר יקבל את התיק.



יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

זיו, ברוכה הבאה

חברים יקרים שלנו, הרחיבו את משפחתם הקטנה, וכיום הם זוג + אחת...זיו הקטנה.
היה לי די ברור מההתחלה, עוד בחודשים הראשונים ללידה, שאני הולכת לפנק את הילדה, עם מתנה שווה.
ולמרות כל התכנונים, ועל אף שתאריך הלידה היה ידוע מראש, עדיין לא הייתי מוכנה בזמן והייתי חייבת לקבל הארכה.


כשהגענו לביקור ראשון, בידיים ריקות, הרגשתי מבוכה קלה, מה שהעצים את הצורך להכין מתנה עוד יותר שווה.
ברגע ששולחן היצירה התפנה מאלבום בת המצווה, מיד התמסרתי לפרוייקט הבא.
הרשימה הייתה ארוכה, והייתי חייבת להצטמצם ולעמוד בזמנים.
מזל, שחברה טובה שלי העלתה קונספט שלא חשבתי עליו....קונספט שמאפר לי להרגיש טוב עם ליצור מתנות חדשות בכל זמן.
לטענתה, תינוקות חדשים תמיד מקבלים המון מתנות עם לידתם, אבל עם חלוף הזמן, מי שממשיך לתת מתנות זה רק הסבים והסבתות. ולכן, זה נחמד לשמור כמה מתנות לאורך השנה ולפנק ככה סתם בלי שום סיבה.
הילה, תודה על ההצעה, לקחתי לתשומת ליבי :)
הרשימה ההתחלתית, לא מתקרבת לתוצר הסופי.

לאורך הדרך (מדובר על 5 לילות אינטנסיבים), הורדו דברים מהרשימה (אויי, כמה רציתי להכין תחתוני אולללה וקופסאות לחיתולים), ונוספו דברים שבכלל לא חלמתי להכין כמתנה (שמיכה ואלבום חדש דנדש).
לבסוף, התקבלה לה ערכה די נחמדה, עשירה במתנות לצרכים שונים:
- בגדי גוף עם הדפס
- סינרים
- שמיכה חורפית
- יומן "השנה הראשונה שלי"


כזכור לחלקכם, הכנתי בעבר יומן דומה (לא בעיצוב, אבל בקונספט).

ומאחר, וקשה לי עם מיחזור דברים שיצרתי בעבר, הרגשתי צורך לעצב אחד חדש.
אחד שיתאים למוטיבים החוזרים בערכה - דמויות וצבעים, ואחד שישקף יותר איפה שאני עומדת היום מבחינה עיצובית.
את האלבום כולו עיצבתי ב - Illustrator , פרט לדמויות (פיל, ציפור והיפופוטם) שהינם עיצוב של Quickutz.
מיום ליום, אני מגלה את יכולותיו האדירים של ה - Illustrator בכל הקשור לעיצוב.
מדהים, כמה שעות הייתי עובדת על אותה תוצאה בפוטושופ.
לא פלא, שהן יושבות להן ביחד בחבילה גדולה אחת, כל אחת והייעוד שלה.
האלבום, עוצב כולו במחשב והודפס על נייר אכותי עבה באופן מיוחד.
את הכריכה עיצבתי במוטיב ורוד, רואים שזו בת...
איציק, טוען שזה קצת סקסיסטי להכין הכל בורוד....

הבסיס, הינו קלסר משרדי רגיל (בדיוק כמו שהכנתי עבור אלבום המסע להודו) שקיצצתי לגודל הנדרש.
את הקלסר כיסיתי עם לבד ומעליו בד כדי לקבל הרגשה של רכות.
בקידמת הכריכה, הדפסתי על נייר קנווס לוגו, וחתכתי ב - Epic6 לקבלת צורה של Label.



את זה אתם בוודאי מזהים מההצצה הקטנה שהעלתי לפני מספר ימים.
למען האמת, מה שהיה בהצצה לא היה שלי, אלא של חברה יקרה שיצרה יחד איתי.
הרעיון לעשייה, לקוח מעולם של דפוס משי, עוד משהו שאני מוסיפה ל - wishlist שלי - Yudu של provo craft (מישהו רוצה לקנות לי מתנה....?!)
והכיצד זה נעשה?
הסוד, הוא בנייר!
באמריקה קיים נייר בסופרים הנקרא Freezer paper (אויי כמה שהייתי רוצה לגור שם...הכל בהישג יד...).
נייר זה נועד כנייר עטיפה למזון. בנוסף למטרה זו, התגלה שימוש נוסף בנייר - סטנסיל דביק באופן זמני.
ומה הרעיון? ואיך זה נעשה?
חתכתי נייר בצורות של החיות (עיצובים של Quickutz) עם מכשיר החיתוך שלי.
הנחתי את החיתוך (הנגטיב) על הבד וגיהצתי אותו, בדיוק כמו פליזלין.
ההבדל היחיד, שאת הנייר הזה אפשר להוריד.
כל עוד הנייר מקובע לבד, מרחתי צבע לבדים עם מכחול ספוג.
לאחר מספר דקות כשהצבע מתייבש ניתן להוריד את הנייר והרי לפניכם הדפס.
הנייר הינו רב שימושי, הדבק לא הולך לאיבוד אחרי פעם אחת.



ולשמיכה....מי העלה בדעתו שאני אכין אותה כמתנה?
הילה, אם לא היית באה אלי עם השמיכה שלך, לא הייתי נכנסת לתסבוכת הזו....
כדי שהעניינים יהיו ברורים, מעולם לא תפרתי שמיכה, ולא היו לי ממש כוונות לעשות את זה, מעולם לא יצרתי משהו דומה לקיוולט.
הכל התחיל מזה שחברתי היקרה חשפה בפני שמיכה בתהליך.
מייד הבנתי שלא צריך להשקיע יותר מדי ב - Patchwork, ומספיק שיש פיסת בד יפה כדי לעשות שמיכה.
את הבד, קיבלתי מאותה חברה (הילה, אמרתי כבר תודה?), ומיד החלטתי שאין שום בעיה וזה קטן עלי...
לא היה לי שמץ של מושג איך מתחילים, אז המצאתי לי כללים משלי.
לא ממליצה להקשיב מרגע זה, כי כל מה שעשיתי זה טעות אחת חמורה שעלתה לי בכמה לילות ללא שינה.
התחלתי בחיבור הקפי במכונה של בד מדוגם, מילוי אקרילן ובד פיקה - טעות מספר אחת!
ברגע שהתחלתי לתפור את השתי וערב הכל זז ב - shift רציני שיצר לי קפלים בפיקה (מזל שהצד המדוגם לפחות נותר יפה).
בהתחלה, פרמתי כל תפר לא מוצלח , ובאיזשהו שלב, אמרתי נואש, ואמרתי "מה שיוצא אני מרוצה", חדל לפרפקציוניזם!
ביום למחורת, אחרי הלילה הלבן, עברו לי מחשבות בראש, איך אני הולכת לקרוא לפוסט שמתעד את העשייה - "פרפקציוניזם - תכונה טובה או רעה?!"
היה לי פסקת פתיחה מאוד מרשימה בנושא, אך לאחר שלושה ימים ללא שינה (כמעט) וקבלת שמיכה די נחמדה, החלטתי לוותר על הרעיון ולהשאר עם "זיו, ברוכה הבאה".

ובכדי לקצר את הסיפור, אני אומר שברגע שהכל נסגר עם סרט האלכסון הדברים קיבלו צורה.
וזה לא שסרט האלכסון היה כל כך פשוט ליישום. משום מה לא הסתדר לי עם תפירה במכונה, הקווים שהתקבלו משני צידי השמיכה לא היו מסונכרנים וזה ממש צרם לי בעין, במקרה זה - פרפקציוניזם - תכונה רעה!
אז כמובן שתפרתי את הכל ביד! מטורף!!!!!!!!!!! זויה ורועי, הכל כי אני אוהבת אתכם.

במהלך כל התהליך איציק התלונן שממש פתחתי sweatshop בבית.



ולסיום (למרות שזה היה בין הראשונים שיצרתי), סינרים.

גם פה, יש סיפור ארוך של תסכול מחוסר מושלמות וחוסר ידיעת מידות אמיתיות של תינוק.
בו נאמר, שהתחלתי מגרסא זו, אחרי שעתיים של עבודה, החלטתי שזה לא זה, בגלל המידה ולמחורת התחלתי סינרים חדשים עם גזרה שונה ששברו אותי באיזשהו שלב בגלל הסרט האלכסון.

ולבסוף, אחרי שקיבלתי את אישורה של חברתי על המידה, חזרתי לגרסא הראשונה.
לאורך כל הדרך, ניסיתי לשמור על צבעים צהים (פחות או יותר) ולהיות צבעונית כמה שיותר.



ולסיכום, זו הייתה הרפתקה לא קטנה, וכמו כל פרוייקט שאני לוקחת על עצמי, מעכבר נולד לו הר.

בזה הרגע, אני נושמת לרווחה, כי תמו להם הפרוייקטים הגדולים ועכשיו סוף סוף אני מתפנה קצת לעצמי ולמשפחתי הקרובה.

שרון, לא שכחתי את עומר ורועי, ואמא, ממה תקבל את אלבום 80 השנה שלה.

לאלו המעוניינים לראות את התוצרים השונים בצורה ברורה יותר, מוזמנים להיכנס לאלבום התמונות המלא.


ולכם, זויה ורועי, אני מאחלת לכם המון אושר ושמחה עם הבת החדשה שהצטרפה למשפחה.

שבת שלום לכולם